להעניק שמות או תארים לאנרגיות

האנרגייה כחלק ממשאבי היקום הסובב אותנו, כאוויר, רוח, אור השמש, ואף כאנרגייה המשויכת לירח המשפיעים לדעת מומחים לגאות ולשפל שייכת לכולנו. מרגישים אי נוחות כאשר שומעים על אנשים המייחסים לעצמם בעלות על אנרגייה מסוימת, ממש כשם שהיינו מתייחסים לכל מי שהיה לוקח לעצמו בעלות על משאבים אחרים של היקום, אין בכך כל הבדל .
ההתיחסות לאנרגייה כמשאב טבע חייבת להיות כהתיחסות שלנו לשמש, לירח, לרוחות השמיים, לאש ולקור. לכן חושבים שאין יהיה זה ראוי לקרוא לאנרגיה בשם.
שם מלמד על הכרה, אנחנו יכולים לתת שם למשהו שאנחנו מכירים, אך איננו יכולים להעניק תואר או יחוס לדבר שאיננו באמת מבינים מהו מקורו, מהי יכולתו.
אנו לא יודעים להגדיר במדויק את האנרגיה, אנו לא בדיוק מבינים מהי אנרגיה זו, והתשובות לכך, לדעתי קשורות יותר לאמונות מאשר לאמת עובדתית מבוססת.
אנחנו מדברים על אנרגיות, נשמות, ישויות. אנחנו מדברים על דברים לכאורה שונים זה מזה, אך האם יכולים אנחנו להגדיר מהי ישות, מהי נשמה. האם לא יכול להיות שבסופו של דבר אנחנו קוראים בשמות שונים לאותו הדבר, שכן מהי ישות, מהי נשמה באם לא סוג זה או אחר של אנרגיה.
אנחנו מתיחסים לאנרגייה כאל דבר שיש לו כוח, תובנה, יכולת חשיבה עצמית, ידע עצום. כלומר אנחנו מיחסים לאנרגיה יכולות שלא ניתן לחפצים, אז במה שונה האנרגיה מישויות, מנשמות אשר אותם פשוט קל לנו לזהות עם אנשים עליהם שמענו.
רבים מדווחים כי בתיקשור ישויות גבוהות או נשמות שונות באו והעבירו להם מסר. זה אפשרי ואין לשלול זאת, אך באותה מידה זו יכולה להיות אנרגיה פשוטה וטהורה שלבשה מסכה כדמות זו או אחרת. ההתמקדות בשם, ההתמקדות בדמות המביאה את המסר יכולה רק להסיט אותנו מהמטרה.
המסר הוא החשוב, הידע או התובנה שאנו צריכים לקבל הם הנושאים אשר בהם אנחנו צריכים להתמקד ולא בנושא המסר.
ההתמקדות בנושא המסר יכולה להפיל רבים וטובים בחטא הגאווה, קיבלת מסר מדמות ידועה, האם זה הופך את המסר לטוב יותר, לחזק יותר.
האם זה עושה אותך כמקבל המסר מישות שכזו, לטוב יותר, האם בגלל זה אתה נחשב למקורב יותר לבעלי העוצמה שם למעלה , מהאחרים המקבלים מסרים מישויות פחות ידועות, או חסרות שם וזהות.
באופן טבעי, כאשר אנחנו מתייחסים לנשמות ולישויות, אנחנו מייחסים להם תכונות אנושיות. כאשר אנחנו מדברים על אנרגיה ומפרידים אותה מנשמות וישויות, כלומר אנחנו מייחסים לה תכונות אחרות, למעשה אנחנו מבחינים בין הכוח שיש לנשמות וישויות וכוח האנרגיה. וזו יכולה להיות טעות.
האם אין בהבחנות אלו יצירת מעמדות של חשיבות בין מקבלי המסר מחד, אך חמור מכך בין מעבירי המסר מאידך.
מאחר ואנחנו עוסקים בדברים שמעבר להבנתנו, מומלץ לשמור על זהירות, לעשות ככל שניתן כדי לא ליפול במקומות שאין טעם ליפול בהם. לא לחטוא בחטא הגאווה, לא לפגוע בתום לב במי שלא צריך לפגוע.
ממקום זה לאור הבנות אלו, בוחרים שלא להעניק לאנרגיה שם, אלא להתייחס אליה כאנרגייה טהורה של אור, בצורה הפשוטה ביותר.

פורסם ע”י: לימור ד.